שמירה על מנורות ה-IR שלכם במקומות לחים
בואו נהיה כנים: הצבת מנורת חום באזורים לחים כמו חדר אמבטיה או לול עופות, עלולה לגרום לבעיות חמורות אם לא נוקטים באמצעי זהירות. מים וחשמל אינם יכולים להתקיים יחד. אם לחות חודרת לחלקים החשמליים של המנורה, עלולה להיווצר בעיה חמורה.
כדי למנוע בעיות, יש צורך להקפיד על שלושה דברים עיקריים: האטימה, הבידוד והחיבור לקרקע.
למה הלחות היא האויב שלנו?
רוב מנורות ה-IR אינן מיועדות לשימוש בתנאי גשם או אדים רבים. הלחות נוטה להתגבש על החלקים הקרים של המנורה. בסופו של דבר, המים יוצרים “גשר” בין החוטים החשמליים לבין המארז של המנורה.
הפתרון? להשתמש במארזים עם רמת אטימה IP65. אך חשוב להשתמש בחומרים שלא יימסו או יתעוותו כשהמנורה חמה. סיליקון הוא החומר הטוב ביותר למטרה זו – הוא מתרחב ומצטמצם עם החום, מבלי להישבר, וכך מונע את חדירת האדים לתוך המארז.
חיבור המנורה כדי שתוכלו לישון בשקט
אני תמיד ממליץ על שימוש בכבלים עם בידוד כפול. זה נותן תחושת ביטחון נוספת.
האזורים המסוכנים ביותר הם נקודות החיבור – שם המנורה נמצאת במגע עם השקע. אלו הם החלקים הרגישים ביותר. כדי להגן עליהם, יש להשתמש בצינורות עם שכבת הדבקה. כשהצינורות מתכווצים, הם יוצרים אטימה טובה שמונעת את חדירת הלחות.
ובבקשה, חברו את המנורה למעגל GFCI. גם אם האטימה מושלמת, עדיין יכול לקרות שמשהו יגרום לשבירת המארז. GFCI יפסיק את הזרם מיד אם הוא מזהה דליפה – וזה בדיוק מה שאנחנו רוצים.
הבעיה הקשה: חום לעומת מים
הבעיה היא שכשאנו אוטמים את המנורה כדי למנוע חדירת מים, אנו גם כולאים את החום בתוכה. אם אין זרימת אוויר, המנורה עלולה להתחמם יותר מדי ולהישבר.
זו בעיה של איזון – צריך למצוא את הנקודה האידיאלית בין רמת אטימה גבוהה לבין אפשרות לאוורור מספיק כדי שהחשמל במנורה יוכל לפעול כראוי. אם אי אפשר לאוורר את המנורה, ניתן להשתמש בחומרים שמובילים חום כדי להרחיק את החום מהחוטים.